מאז פרץ משבר הקורונה פורסמו הקלות שונות בתחומי המס, בין אם באמצעות חקיקה ותקנות ובין אם באמצעות הנחיות ונהלים של רשות המסים. להלן נביא מספר הקלות בולטות שפורסמו.
- כפל פחת לציוד שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני 2021
ביום 15 בנובמבר 2020, פורסמו בקובץ התקנות [1] תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א-2020. הטבת כפל הפחת תינתן לכלל הנישומים.
נישום שרכש ציוד ששימש במישרין בייצור הכנסה בידי הנישום בפעילותו בישראל, רשאי לבקש בגינו פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היה זכאי לפי כל דין (ובלבד שסך כל הפחת שיינתן לציוד, לא יעלה על מחירו המקורי.
- דחיית תקופות בענייני הליכי מס – תקנות שעת חירום לתקופה 22 במרץ 2020 עד 31 במאי 2020
בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף-[2] 2020 נקבע כי בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים כמפורט בתקנות, לא תבוא במניין התקופה הקובעת (22 במרץ 2020 עד 31 במאי 2020), אם מועדי סיומן של תקופות אלה חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.
בתקנות כלולות, בין היתר, הוראות לפיהן תישמר לנישום הזכות להגיש השגה על שומות שהוציאה הרשות, גם אם התקופה שנקבעה להגשתה פקעה במהלך תקופת החירום. הדבר יסייע לנישומים לעצור את ההליכים מולם, בעת שאין באפשרותם להגיש השגות בתקופת החירום.
הסדר זה יחול גם לגבי החלטות מנהליות נוספות של הרשות, כמו הודעות על פסילת ספרים, וחובות יידוע שונות הקיימות בדיני המס. בנוסף לכך, יחול ההסדר על הגשת בקשות שונות שניתן להגיש לרשות, כגון בקשה להקטנת סכומי תשלום, מקדמה במס שבח, בקשה לתיקון שומה, וכיו"ב.
במקביל, ובהתחשב בכך שגם רשות המסים עובדת במתכונת מצומצמת בחירום, דחיית מועד פקיעת התקופות יחול גם בהליכים שמנהלת הרשות מול הנישומים.
להלן חלק מהסעיפים שפורטו בתקנות:
- בפקודת מס הכנסה – סעיפים רבים וביניהם: סעיף 103ט(ה) – החלטת המנהל בבקשה לאשר תוכנית מיזוג; סעיף 130(ד)(1) – הגשת ערר לוועדה לקבילות פנקסים; סעיף 147(א) – סמכות המנהל לעיין ולתקן שומות; סעיף 150(א) – הגשת השגה בתוך 30 יום מיום הוצאת הודעת השומה; סעיף 152(ג) – התיישנות המועד לטיפול בהשגה; סעיף 167(א) – המועד להתיישנות להוצאת שומת ניכויים; סעיף 168 רישה – הגשת השגה על שומת ניכויים.
- בחוק מס ערך מוסף – בין היתר: סעיף 77(ב) – הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה; סעיף 82(א) – המועד להגשת השגה; סעיף 82(ד) – התיישנות ההשגה.
- בחוק מיסוי מקרקעין – בין היתר: סעיף 15ה(1) לעניין התקופה הקבועה בו להגשת בקשה להקטין את שיעורי המקדמה; סעיף 49 לב2(א) – הודעה למנהל על הסכם למכירה לפי תמ"א 38; סעיף 78 – שומה במכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין; סעיף 85 – תיקון שומה; סעיף 87 – הגשת השגה על שומה.
- החוק לעידוד השקעות הון, הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), חוק לעידוד התעשייה (מסים).
- חוקים נוספים – פקודת המכס, תקנות המכס, חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), חוק מס קניה, חוק הבלו על הדלק, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תקנות מס רכוש (נזק מלחמה ונזק עקיף).
ראו גם שתי הוראת ביצוע של רשות המסים: הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 6/2020 [3] והוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 2/2020 [4].
- הארכה זמנית של התקופות לעניין מס שבח ומס רכישה, לרבות התקופה הקובעת לעניין פטור ממס שבח ושיעור מס רכישה מופחת במכירת דירה ישנה ורכישת דירה חלופית
בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף-2020 [5] נקבע כי התקופה שמיום 1.3.2020 ועד ליום 1.10.2020 לא תבוא במניין התקופות שנקבעו במספר סעיפים בחוקי המס, לרבות בחוק מיסוי מקרקעין, אם מועדי סיום התקופות חלים בתקופה האמורה.
להלן פירוט הסעיפים בחוק מיסוי מקרקעין שחלה לגביהם הארכת התקופה:
- סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק – זכאות למדרגות מס רכישה של "דירה יחידה" ברכישת דירה חלופית, בכפוף למכירת הדירה הישנה בתוך 18 חודשים ממועד רכישת הדירה החלופית, או בתוך 12 חודשים ממועד מסירת החזקה בדירה החלופית במקרה של רכישה מקבלן.
- סעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) לחוק – זכאות למדרגות מס רכישה של "דירה יחידה" ברכישת דירה חדשה, בכפוף למכירת דירה שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה אשר בנייתה התעכבה, בתוך 18 חודשים ממועד השלמת הבנייה של דירת קבוצת הרכישה.
- סעיף 9(ג1ג)(4)(ב) לחוק – הגדרת תושב ישראל, "לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק", לעניין זכאות למדרגות מס רכישה של דירה יחידה.
- סעיף 49ג(1) לחוק – חזקת דירה יחידה לעניין מס שבח בהקשר של מכירת דירה ישנה, שכנגדה נרכשה דירה חלופית, בתוך 18 חודשים ממועד רכישת הדירה החלופית
- סעיף 49ה לחוק – זכאות לפטור ממס שבח במכירת שתי דירות זולות כנגד רכישת דירה יקרה, בכפוף למכירת הדירה הנוספת בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה.
- משיכת כספים מקרן ההשתלמות בפטור ממס לפני המועד הרגיל-הוראת שעה בעקבות משבר הקורונה בתוקף עד 9.2.2021
במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020 [6], נקבע תיקון עקיף 253לפקודת מס הכנסה, לפיו נקבעה הוראת שעה המאפשרת למי שצברו כספים בקרנות השתלמות למשוך אותם בפטור ממס, גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת מיום הפקדתם לראשונה, בתנאי שלא יעלו על סכום חודשי של 10,500 ש"ח, וזאת בלי לפגוע בוותק של כספי העובד או העצמאי שנותרו בקרן ההשתלמות לאחר המשיכה. הוראת השעה רלבנטית גם לעצמאי שמושך כספים מקרן השתלמות לעצמאי.
הסדר זה יחול לתקופה של חצי שנה, מיום 10 באוגוסט 2020 עד ליום 9 בפברואר 2021 ("תקופת הוראת השעה").
- זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה- הנחיות רשות המסים לגבי עובד שהוצא בשל משבר הקורונה לחל"ת
רשות המסים פרסמה ביום 2 באפריל 2020, הנחיות מיוחדות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) המאפשרות זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק, זאת לאור המצב המיוחד בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה.
ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד – מעביד במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה (כגון: פיטורין), במצב זה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.
על פי ההנחיות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, במידה וקיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.
שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הינו שממועד החזרת הרכב למעסיק על-ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב.
הערה– רשות המסים לא שינתה את עמדתה לגבי ביטול/ הקטנת שווי השימוש ברכב בתקופת משבר הקורונה לעובדים שלא החזירו את הרכב למעביד, למרות שלא יכלו להשתמש בו בפועל בשל המגבלות שהוטלו. יש מקום גם לשקול פרשנות אחרת.
- הנחיות רשות המסים למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת
הנחיית רשות המסים מיום 13 במאי 2020: עם התפשטות נגיף הקורונה עובדים רבים הוצאו על-ידי המעסיקים לחופשה ללא תשלום ("חל"ת") והיו זכאים לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין תקופה זו. דמי האבטלה מהווים תחליף לשכר עבודה ומהווים הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
עם חזרת המשק לשגרה, ושובם של העובדים למקום עבודתם, מתבקשים המעסיקים להתחשב בהכנסות מדמי האבטלה שקיבלו עובדיהם ומהמס שנוכה מהם, זאת לצורך חישוב ניכוי המס הנדרש מההכנסה ממשכורת.
מטרת הנחיה זו הינה להסדיר את ניכוי המס על-ידי המעסיק בעת תשלום שכר עבודה לעובד שחזר מחל"ת, כדלקמן:
- עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג למעסיקו את האישור/ים מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, על מנת שהמעסיק יוכל לערוך תיאום של דמי האבטלה כמפורט בסעיף (2) להלן. אישור/ים אלו ניתן להפיק לאחר תשלום דמי האבטלה הסופיים באזור האישי באתר המוסד לביטוח לאומי.
- עם קבלת אישור/ים אלו מהעובדים, מתבקשים המעסיקים לערוך תאום מס באופן עצמאי ולהתייחס להכנסה מדמי האבטלה בתוכנת השכר כ"הכנסה ממקור אחר" (הכנסה ברוטו והמס שנוכה על-ידי ביטוח לאומי) וזאת לצורך חישוב המס השנתי המצטבר
- עובד הזכאי לדמי אבטלה ולא יציג למעסיקו אישור על גובה דמי האבטלה שקיבל בתקופה ששהה בחל"ת – יחשב המעסיק את ניכוי המס השנתי המצטבר מהכנסתו, בנטרול תקופת שהייתו בחל"ת (לעניין מתן זיכויים, ניכויים, מדרגות מס וכו' בתקופה זו).
- עובד שיצא לחל"ת והצהיר בפני המעסיק שלא קיבל דמי אבטלה ולא הייתה לו הכנסה ממעסיק אחר בתקופה זו )כמפורט בטופס101) – יחשב המעסיק את ניכוי המס לעובד זה באופן שנתי מצטבר כולל תקופת החל"ת
- הנחיה זו רלוונטית גם למי שערך תיאום מס טרום היציאה לחל"ת, אולם רק עבור המעסיק שתיאום המס מתייחס לחישוב הזיכויים, הניכויים ומדרגות המס מהכנסת העובד.
ככלל, המעסיקים מתבקשים לפעול בהתאם להנחיה זו ולא לדרוש מהעובדים תיאומי מס בגין הכנסות מדמי אבטלה בגין תקופת חל"ת.
- ניתן לנכות מס תשומות בגין עסקה שבוצעה החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.12.2020 בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדוא"ל ללא חתימה אלקטרונית
החלטת מיסוי בהסכם מס' 6782/20 + הודעת רשות המסים מיום 15.9.2020: על פי הוראות הדין, עוסק זכאי לנכות מס תשומות רק כאשר יש בידו חשבונית מס מקור (פיזי) או חשבונית חתומה דיגיטלית שהופקה בהתאם לכללים למשלוח מסמכים ממוחשבים שבסעיף 18ב להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 יחד עם תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976( להלן: "ההוראות").
החלטת המיסוי קובעת כי, בגין עסקה שבוצעה החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020 (המועד האחרון הוארך מאוחר יותר בהודעת רשות המסים עד ליום 31.12.2020), ניתן יהיה לכלול בדוח התקופתי ולנכות מס תשומות גם בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית וזאת מבלי להמתין להגעה הפיזית של חשבונית המס לידי העוסק, בכפוף לתנאים המפורטים בהחלטה ולעמידה בהוראות הדין בנוגע לניכוי מס תשומות.
- הארכה זמנית של תקופת 3 השנים המאפשרת הוצאת הודעת זיכוי בגין חוב אבוד במע"מ
על-פי תקנה 24 א(ג) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ,הודעת זיכוי תוצא לא יאוחר משלוש שנים ולא לפני חלוף שישה חודשים מהיום בו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב.
בגדרן של תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' 3), התש"ף-[7] 2020, נקבעה הוראת שעה לתקופה 22.3.2020 עד 31.10.2020 אשר לפיה בחישוב תקופת שלוש השנים לא תבוא במניין התקופה שמיום 22.3.2020 ועד ליום 31.5.2020 (להלן: "התקופה הקובעת").
להוראת השעה נקבעו שני תנאים מצטברים– (א) מועד תחילתה של תקופת שלוש השנים חל לפני תום התקופה הקובעת; (ב) מועד סיומה של תקופת שלוש השנים חל בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.
[1] קובץ התקנות 3395 מיום 15 בנובמבר 2020.
[2] קובץ התקנות 8432 מיום 27 במרץ 2020.
[3]https://www.gov.il/BlobFolder/policy/6-2020-income-tax-inst/he/Policy_IncomeTaxInst_hor-06-2020.pdf
[4]https://www.gov.il/BlobFolder/policy/realestateinstr_022020/he/realestate_realestatehor010420.pdf
[5] ספר החוקים 2830 מיום 21 ביולי 2020
[6] ספר החוקים 2859
[7] פורסם בקובץ התקנות 8655 מיום 14 ביולי 2020.
הקלות שונות בתחומי המס בשל משבר הקורונה
מאז פרץ משבר הקורונה פורסמו הקלות שונות בתחומי המס, בין אם באמצעות חקיקה ותקנות ובין אם באמצעות הנחיות ונהלים של רשות המסים. להלן נביא מספר הקלות בולטות שפורסמו.
- כפל פחת לציוד שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני 2021
ביום 15 בנובמבר 2020, פורסמו בקובץ התקנות [1] תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א-2020. הטבת כפל הפחת תינתן לכלל הנישומים.
נישום שרכש ציוד ששימש במישרין בייצור הכנסה בידי הנישום בפעילותו בישראל, רשאי לבקש בגינו פחת בשיעור כפול משיעור הפחת לו היה זכאי לפי כל דין (ובלבד שסך כל הפחת שיינתן לציוד, לא יעלה על מחירו המקורי.
- דחיית תקופות בענייני הליכי מס – תקנות שעת חירום לתקופה 22 במרץ 2020 עד 31 במאי 2020
בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף-[2] 2020 נקבע כי בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים כמפורט בתקנות, לא תבוא במניין התקופה הקובעת (22 במרץ 2020 עד 31 במאי 2020), אם מועדי סיומן של תקופות אלה חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.
בתקנות כלולות, בין היתר, הוראות לפיהן תישמר לנישום הזכות להגיש השגה על שומות שהוציאה הרשות, גם אם התקופה שנקבעה להגשתה פקעה במהלך תקופת החירום. הדבר יסייע לנישומים לעצור את ההליכים מולם, בעת שאין באפשרותם להגיש השגות בתקופת החירום.
הסדר זה יחול גם לגבי החלטות מנהליות נוספות של הרשות, כמו הודעות על פסילת ספרים, וחובות יידוע שונות הקיימות בדיני המס. בנוסף לכך, יחול ההסדר על הגשת בקשות שונות שניתן להגיש לרשות, כגון בקשה להקטנת סכומי תשלום, מקדמה במס שבח, בקשה לתיקון שומה, וכיו"ב.
במקביל, ובהתחשב בכך שגם רשות המסים עובדת במתכונת מצומצמת בחירום, דחיית מועד פקיעת התקופות יחול גם בהליכים שמנהלת הרשות מול הנישומים.
להלן חלק מהסעיפים שפורטו בתקנות:
- בפקודת מס הכנסה – סעיפים רבים וביניהם: סעיף 103ט(ה) – החלטת המנהל בבקשה לאשר תוכנית מיזוג; סעיף 130(ד)(1) – הגשת ערר לוועדה לקבילות פנקסים; סעיף 147(א) – סמכות המנהל לעיין ולתקן שומות; סעיף 150(א) – הגשת השגה בתוך 30 יום מיום הוצאת הודעת השומה; סעיף 152(ג) – התיישנות המועד לטיפול בהשגה; סעיף 167(א) – המועד להתיישנות להוצאת שומת ניכויים; סעיף 168 רישה – הגשת השגה על שומת ניכויים.
- בחוק מס ערך מוסף – בין היתר: סעיף 77(ב) – הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה; סעיף 82(א) – המועד להגשת השגה; סעיף 82(ד) – התיישנות ההשגה.
- בחוק מיסוי מקרקעין – בין היתר: סעיף 15ה(1) לעניין התקופה הקבועה בו להגשת בקשה להקטין את שיעורי המקדמה; סעיף 49 לב2(א) – הודעה למנהל על הסכם למכירה לפי תמ"א 38; סעיף 78 – שומה במכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין; סעיף 85 – תיקון שומה; סעיף 87 – הגשת השגה על שומה.
- החוק לעידוד השקעות הון, הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), חוק לעידוד התעשייה (מסים).
- חוקים נוספים – פקודת המכס, תקנות המכס, חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), חוק מס קניה, חוק הבלו על הדלק, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תקנות מס רכוש (נזק מלחמה ונזק עקיף).
ראו גם שתי הוראת ביצוע של רשות המסים: הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 6/2020 [3] והוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 2/2020 [4].
- הארכה זמנית של התקופות לעניין מס שבח ומס רכישה, לרבות התקופה הקובעת לעניין פטור ממס שבח ושיעור מס רכישה מופחת במכירת דירה ישנה ורכישת דירה חלופית
בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף-2020 [5] נקבע כי התקופה שמיום 1.3.2020 ועד ליום 1.10.2020 לא תבוא במניין התקופות שנקבעו במספר סעיפים בחוקי המס, לרבות בחוק מיסוי מקרקעין, אם מועדי סיום התקופות חלים בתקופה האמורה.
להלן פירוט הסעיפים בחוק מיסוי מקרקעין שחלה לגביהם הארכת התקופה:
- סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק – זכאות למדרגות מס רכישה של "דירה יחידה" ברכישת דירה חלופית, בכפוף למכירת הדירה הישנה בתוך 18 חודשים ממועד רכישת הדירה החלופית, או בתוך 12 חודשים ממועד מסירת החזקה בדירה החלופית במקרה של רכישה מקבלן.
- סעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) לחוק – זכאות למדרגות מס רכישה של "דירה יחידה" ברכישת דירה חדשה, בכפוף למכירת דירה שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה אשר בנייתה התעכבה, בתוך 18 חודשים ממועד השלמת הבנייה של דירת קבוצת הרכישה.
- סעיף 9(ג1ג)(4)(ב) לחוק – הגדרת תושב ישראל, "לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק", לעניין זכאות למדרגות מס רכישה של דירה יחידה.
- סעיף 49ג(1) לחוק – חזקת דירה יחידה לעניין מס שבח בהקשר של מכירת דירה ישנה, שכנגדה נרכשה דירה חלופית, בתוך 18 חודשים ממועד רכישת הדירה החלופית
- סעיף 49ה לחוק – זכאות לפטור ממס שבח במכירת שתי דירות זולות כנגד רכישת דירה יקרה, בכפוף למכירת הדירה הנוספת בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה.
- משיכת כספים מקרן ההשתלמות בפטור ממס לפני המועד הרגיל-הוראת שעה בעקבות משבר הקורונה בתוקף עד 9.2.2021
במסגרת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020 [6], נקבע תיקון עקיף 253לפקודת מס הכנסה, לפיו נקבעה הוראת שעה המאפשרת למי שצברו כספים בקרנות השתלמות למשוך אותם בפטור ממס, גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת מיום הפקדתם לראשונה, בתנאי שלא יעלו על סכום חודשי של 10,500 ש"ח, וזאת בלי לפגוע בוותק של כספי העובד או העצמאי שנותרו בקרן ההשתלמות לאחר המשיכה. הוראת השעה רלבנטית גם לעצמאי שמושך כספים מקרן השתלמות לעצמאי.
הסדר זה יחול לתקופה של חצי שנה, מיום 10 באוגוסט 2020 עד ליום 9 בפברואר 2021 ("תקופת הוראת השעה").
- זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה- הנחיות רשות המסים לגבי עובד שהוצא בשל משבר הקורונה לחל"ת
רשות המסים פרסמה ביום 2 באפריל 2020, הנחיות מיוחדות בעניין חיוב שווי שימוש ברכב לעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) המאפשרות זקיפת שווי שימוש יחסי לעובדים אשר הוצאו לחל"ת והחזירו את הרכב למעסיק, זאת לאור המצב המיוחד בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ויציאת עובדים רבים לחל"ת לתקופה שאינה ידועה.
ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד, נדרש לזקוף לעובד הכנסה בהתאם לשווי שנקבע בתקנות מס הכנסה. על כן, מעסיק שהעמיד לרשות עובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא. החריג לכלל זה, הוא מצב בו לא מתקיימים יחסי עובד – מעביד במהלך חודש קלנדרי מלא, כלומר בעת תחילת עבודה או סיומה (כגון: פיטורין), במצב זה ייזקף שווי רכב באופן יחסי לימי ההעסקה במהלך החודש.
על פי ההנחיות, הוחלט להקל ולקבוע כי עובד שיצא לחל"ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ובאותו מועד או לאחריו החזיר את הרכב שהוצמד לו למעסיק, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. זאת במקום זקיפת שווי שימוש לחודש מלא כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה. שווי שימוש יחסי יחושב גם בעת חזרתו של עובד מחל"ת, במידה וקיבל רכב מהמעסיק במהלך החודש.
שווי השימוש יחושב כאמור, לפי מועד החזרת הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאת העובד לחל"ת. כמו כן, תנאי להקלה הינו שממועד החזרת הרכב למעסיק על-ידי העובד ועד לחזרת העובד לעבודה לא העמיד לרשותו המעסיק רכב.
הערה– רשות המסים לא שינתה את עמדתה לגבי ביטול/ הקטנת שווי השימוש ברכב בתקופת משבר הקורונה לעובדים שלא החזירו את הרכב למעביד, למרות שלא יכלו להשתמש בו בפועל בשל המגבלות שהוטלו. יש מקום גם לשקול פרשנות אחרת.
- הנחיות רשות המסים למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת
הנחיית רשות המסים מיום 13 במאי 2020: עם התפשטות נגיף הקורונה עובדים רבים הוצאו על-ידי המעסיקים לחופשה ללא תשלום ("חל"ת") והיו זכאים לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין תקופה זו. דמי האבטלה מהווים תחליף לשכר עבודה ומהווים הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.
עם חזרת המשק לשגרה, ושובם של העובדים למקום עבודתם, מתבקשים המעסיקים להתחשב בהכנסות מדמי האבטלה שקיבלו עובדיהם ומהמס שנוכה מהם, זאת לצורך חישוב ניכוי המס הנדרש מההכנסה ממשכורת.
מטרת הנחיה זו הינה להסדיר את ניכוי המס על-ידי המעסיק בעת תשלום שכר עבודה לעובד שחזר מחל"ת, כדלקמן:
- עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג למעסיקו את האישור/ים מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, על מנת שהמעסיק יוכל לערוך תיאום של דמי האבטלה כמפורט בסעיף (2) להלן. אישור/ים אלו ניתן להפיק לאחר תשלום דמי האבטלה הסופיים באזור האישי באתר המוסד לביטוח לאומי.
- עם קבלת אישור/ים אלו מהעובדים, מתבקשים המעסיקים לערוך תאום מס באופן עצמאי ולהתייחס להכנסה מדמי האבטלה בתוכנת השכר כ"הכנסה ממקור אחר" (הכנסה ברוטו והמס שנוכה על-ידי ביטוח לאומי) וזאת לצורך חישוב המס השנתי המצטבר
- עובד הזכאי לדמי אבטלה ולא יציג למעסיקו אישור על גובה דמי האבטלה שקיבל בתקופה ששהה בחל"ת – יחשב המעסיק את ניכוי המס השנתי המצטבר מהכנסתו, בנטרול תקופת שהייתו בחל"ת (לעניין מתן זיכויים, ניכויים, מדרגות מס וכו' בתקופה זו).
- עובד שיצא לחל"ת והצהיר בפני המעסיק שלא קיבל דמי אבטלה ולא הייתה לו הכנסה ממעסיק אחר בתקופה זו )כמפורט בטופס101) – יחשב המעסיק את ניכוי המס לעובד זה באופן שנתי מצטבר כולל תקופת החל"ת
- הנחיה זו רלוונטית גם למי שערך תיאום מס טרום היציאה לחל"ת, אולם רק עבור המעסיק שתיאום המס מתייחס לחישוב הזיכויים, הניכויים ומדרגות המס מהכנסת העובד.
ככלל, המעסיקים מתבקשים לפעול בהתאם להנחיה זו ולא לדרוש מהעובדים תיאומי מס בגין הכנסות מדמי אבטלה בגין תקופת חל"ת.
- ניתן לנכות מס תשומות בגין עסקה שבוצעה החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.12.2020 בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדוא"ל ללא חתימה אלקטרונית
החלטת מיסוי בהסכם מס' 6782/20 + הודעת רשות המסים מיום 15.9.2020: על פי הוראות הדין, עוסק זכאי לנכות מס תשומות רק כאשר יש בידו חשבונית מס מקור (פיזי) או חשבונית חתומה דיגיטלית שהופקה בהתאם לכללים למשלוח מסמכים ממוחשבים שבסעיף 18ב להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 יחד עם תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976( להלן: "ההוראות").
החלטת המיסוי קובעת כי, בגין עסקה שבוצעה החל מיום 1.3.2020 ועד ליום 31.5.2020 (המועד האחרון הוארך מאוחר יותר בהודעת רשות המסים עד ליום 31.12.2020), ניתן יהיה לכלול בדוח התקופתי ולנכות מס תשומות גם בהסתמך על חשבונית מס שנסרקה ונשלחה בדואר אלקטרוני ללא חתימה דיגיטלית וזאת מבלי להמתין להגעה הפיזית של חשבונית המס לידי העוסק, בכפוף לתנאים המפורטים בהחלטה ולעמידה בהוראות הדין בנוגע לניכוי מס תשומות.
- הארכה זמנית של תקופת 3 השנים המאפשרת הוצאת הודעת זיכוי בגין חוב אבוד במע"מ
על-פי תקנה 24 א(ג) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ,הודעת זיכוי תוצא לא יאוחר משלוש שנים ולא לפני חלוף שישה חודשים מהיום בו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב.
בגדרן של תקנות מס ערך מוסף (הוראת שעה מס' 3), התש"ף-[7] 2020, נקבעה הוראת שעה לתקופה 22.3.2020 עד 31.10.2020 אשר לפיה בחישוב תקופת שלוש השנים לא תבוא במניין התקופה שמיום 22.3.2020 ועד ליום 31.5.2020 (להלן: "התקופה הקובעת").
להוראת השעה נקבעו שני תנאים מצטברים– (א) מועד תחילתה של תקופת שלוש השנים חל לפני תום התקופה הקובעת; (ב) מועד סיומה של תקופת שלוש השנים חל בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה.
[1] קובץ התקנות 3395 מיום 15 בנובמבר 2020.
[2] קובץ התקנות 8432 מיום 27 במרץ 2020.
[3]https://www.gov.il/BlobFolder/policy/6-2020-income-tax-inst/he/Policy_IncomeTaxInst_hor-06-2020.pdf
[4]https://www.gov.il/BlobFolder/policy/realestateinstr_022020/he/realestate_realestatehor010420.pdf
[5] ספר החוקים 2830 מיום 21 ביולי 2020
[6] ספר החוקים 2859
[7] פורסם בקובץ התקנות 8655 מיום 14 ביולי 2020.