- עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
- חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו למקום עבודתם, חלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם וחלק מהעובדים יתפטרו עקב מציאת מקום עבודה אחר.
- ריכזנו כאן שאלות ותשובות בנושא סיום התקופה של חופשה ללא תשלום, אליה הוצאו העובדים עקב משבר הקורונה.
עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם הם עומדים בתנאי הזכאות ובתנאי שהם שהו בחל"ת לפחות 14 ימים קלנדריים (בתקופה שבין ה-01.03.2020 ל-31.07.2020, נדרש שהעובד ישהה לפחות 30 יום בחל"ת).
עובדים אשר שבו לעבודתם לפני שחלפו 14 ימי חל"ת (או 30 ימי חל"ת בתקופה שעד 31.07.2020), אינם זכאים כלל לדמי אבטלה.
ככלל בתום החל"ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל"ת.
שינוי בסוג העבודה או בתנאי העבודה מחייב הסכמה של העובד.
אם לאחר תום החל"ת המעסיק משיב את העובד ללא הסכמתו לעבוד בעבודה אחרת או בתנאים אחרים המהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה, רשאי העובד להתפטר מהעבודה בדין מפוטר. במקרה זה העובד יהיה זכאי לתשלום מלוא פיצויי הפיטורים, אם עבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
על העובד חלה חובה להתריע בפני המעסיק על ההרעה המוחשית או הנסיבות שבגינן הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו ולאפשר למעסיק לתקן את המצב. רק אם המעסיק אינו מתקן את המצב, יוכל העובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר. טרם התפטרותו על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת.
עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.
*** שימו לב
לא כל פגיעה בתנאי העבודה תיחשב בהכרח כהרעה מוחשית בתנאי העבודה המקנה לעובד זכות להתפטר בדין מפוטר ולהיות זכאי למלוא פיצויי הפיטוריםץ יחד עם זאת, גם במקרה של התפטרות שאינה עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי העובד לכספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (אם כי ייתכן שיהיו הגבלות על מועד משיכתם), אך הוא אינו זכאי להשלמת פיצויים מהמעסיק.
עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, צריך לדווח על חזרתו לעבודה. את הדיווח יש להעביר באופן מקוון לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
הדיווח למוסד לביטוח לאומי יכול להיעשות באחת משתי הדרכים הבאות:
- דיווח על-ידי העובד באמצעות טופס מקוון.
- דיווח באמצעות המעסיק באופן מרוכז באמצעות מערכת השכר.
- למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.
עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, על מנת שהמעסיק יערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה.
עובד שחזר לעבודתו, גם אם לחצי משרה בלבד, לא יוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה.
למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.
עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחזר לעבודה אצל המעסיק המשני בלבד (המעסיק שאצלו השכר נמוך יותר), זכאי להמשיך לקבל דמי אבטלה עקב החל"ת מהמעסיק העיקרי (בתנאי שהעובד שהה לפחות 30 יום בחל"ת, או לפחות 14 יום החל מה- 01.08.2020).
לצורך חישוב דמי האבטלה, מחשבים את דמי האבטלה שהעובד היה זכאי לקבל אילו המשיך להיות בחל"ת משני מקומות העבודה, ומקזזים מדמי האבטלה את השכר שמקבל ממקום העבודה המשני.
עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחזר לעבודה אצל המעסיק העיקרי בלבד (המעסיק שאצלו השכר הגבוה יותר), כנראה שלא יהיה זכאי להמשיך ולקבל דמי אבטלה
.להרחבה ראו מידע בנוגע להחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי
דמי האבטלה מהווים תחליף לשכר עבודה ומהווים הכנסה לפי פקודת מס הכנסה. על-פי הנחיות מס הכנסה, על המעסיק מוטלת החובה לערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה.
לשם כך על העובד להציג בפני המעסיק אישרו מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה. אישור זה ניתן להפיק, לאחר תשלום כל דמי האבטלה, באתר המוסד לביטוח לאומי.
לעובד שלא יציג למעסיק אישור על גובה דמי האבטלה שקיבל בתקופה ששהה בחל"ת, ייחשב המעסיק את ניכי המס השנתי המצטבר מהכנסתו ללא התקופה בה שהה העובד בחל"ת. לכך תהיה השפעה על זיכויים, ניכויים, מדרגות מס וכו' בתקופה זו.
ישנם עובדים שאינם יכולים לחזור לעבודה עקב משבר הקורונה, למרות שהמעסיק מעוניין בחזרתם. דוגמה- הורים לילדים קטנים שטרם חזרו לספסל הלימודים, עובדים המצויים בקבוצת סיכון לתחלואה בנגיף.
בהתאם למצב המשפטי הקיים כיום, אם המעסיק מעוניין להחזיר את העובד לעבודה, העובד מחויב לחזור למקום העבודה. אם לא יעשה כן, היעדרותו של העובד עלולה להיחשב כהתפטרות.
יחס עם זאת, העובד רשאי לפנות למעסיק בבקשה לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו, או לבקש מהמעסיק לעבוד מהבית או להעריך את תקופת החל"ת. המעסיק אינו חייב להיענות לבקשת העובד, אך עליו לשקול את הבקשה בלב פתוח ובתום לב.
מעסיק שאין באפשרותו להחזיר את העובד למקום העבודה בתום החל"ת, רשאי לפטר את העובד, ובלבד שהדבר יעשה ללא אפליה ושיתקיים בליך פיטורים, ועליו להקפיד על הכללים המפורטים להלן:
- שימוע- טרם הפיטורים על המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים.
- הודעה מוקדמת- על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים כפי שנקבע בחוק או בהסכם אחר החל על הצדדים. בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת להם הוא זכאי, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחל"ת.
דוגמה: עובד עבד אצל המעסיק במשך 8 חודשים, מתוכם שהה העובד 2 חודשים בחופשה ללא תשלום.
ותק העובד לצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת הוא 6 חודשים בלבד. לפיכך על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת של 6 ימים מראש (יום הודעה מראש לכל חודש עבודה) ולא יותר מכך (להבדיל מעובד שעבד 8 חודשים ללא חל"ת).
בנוגע להודעה המוקדמת למעסיק יש 3 אפשרויות:
אם מקום העבודה פעיל, המעסיק יכול לאפשר לעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לעובד שכר בתקופת עבודתו.
המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ובכל זאת לשלם לו שכר מלא (כולל תנאים סוציאליים) בעבוד תקופה זו. במקרה כזה הפיטורים ייכנסו לתוקף לאחר חלוף תקופת ההודעה המוקדמת.
לחלופין, המעסיק רשאי להפסיק את העסקת העובד לאלתר, כלומר לוותר על המשך עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. במקרה כזה עליו לשלם לעובד "חלף הודעה מוקדמת" בגובה השכר (ללא תנאים סוציאליים), ובמקרה כזה הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי.
- גמר חשבון ותשלום פיצויי פיטורים- על המעסיק לערוך לעובד גמר חשבון ולשלם לעובד בהתאם לדין פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצויי פיטורים (או השלמת פיצויי פיטורים ככל שהפריש מדי חודש את כספי הפיצויים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני).
- אישור על תקופת עבודה- על המעסיק לתת לעובד אישור על תקופת העבודה
עובד שפוטר במהלך חל"ת או לאחר חל"ת, ובמהלך החל"ת הגיש תביעה לדמי אבטלה, צריך לדווח על פיטוריו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
אסור למעסיק לפטר עובד/ת במהלך חופשת לידה.
אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
אסור לפטר עובד במהלך שירות מילואים ובמשך 30 יום בתום סיום השירות, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
בכל אחד מהמקרים הבאים מעסיק המעוניין לפטר עובד/ת, יכול לעשות זאת רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה:
- עובדת שעברה הפלה ובמשך 7 ימים לאחר מכן.
- עובדת בהריון בעלת ותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור לפטר אותה אם הסיבה לפיטורים קשורה לעובדה שהעובדת בהריון).
- עובד/ת בתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה.
- עובד/ת השוהה בחל"ת אחרי חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר תום החל"ת.
- עובד/ת הנמצא/ת במהלך טיפולי פוריות לפי כללי הזכאות.
- עובדים בהליכי אימוץ.
- עובדים בהליכי פונדקאות.
- עובדות השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות (כולל 90 ימים לאחר סיום היעדרותן), בהתאם לתנאי הזכאות.
עובד רשאי להתפטר במהלך החל""ת או בסיומה, ובלבד שהליך ההתפטרות יעשה כדין. טרם ההתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות. בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת שעל העובד לתת, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחלת. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת רשאי המעסיק לדרוש מהעובד לבוא לעבודה ולעבוד.
אם המעסיק מוותר על תקופת עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת.
חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר מהעבודה עקב הוצאתו לחל"ת כפוי, זכאי למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר.
עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומיף והחליט להתפטר מעבודתו במהלך החל"ת או בסיומה, צריך לדווח על התפטרותו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולעשות לעובד גמר חשבון על-פי הדין.
כמו כן, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי למלוא פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר מהעבודה עקב ההרעה המוחשית בתנאי העבודה שנוצרה עקב החל"ת הכפוי ולאפשר למעסיק להחזירו לעבודה, טרם ההתפטרות.
יחד עם זאת, נסיבות שבהן מעסיק מוציא את העובדים לחופשה כפויה ללא תשלום עקב חובה שהוטלה עליו בדין לצמצם את מצבת כוח האדם או לסגור את מקום העבודה, הן נסיבות מיוחדות וייתכן שבית הדין לעבודה יסבור שבנסיבות אלה לא מדובר בפיטורים או הרעה מוחשית בתנאי העבודה (טרם ניתנה פסיקה בנושא).
עובד שבמהלך החל"ת נרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, ובתום תקופת החל"ת או במהלכה התפטר או פוטר מעבודתו, נדרש לדווח על כך,ף הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי.
את הדיווח לשירות התעסוקה יש להעביר באופן מקוון.
את הדיווח למוסד לביטוח לאומי יש להעביר בטופס מקוון.
תקופת ההודעה המוקדמת, שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלך תקופה זו (של ההודעה המוקדמת) העובד אינו זכאי לדמי אבטלה.
בתום תקופת ההודעה המוקדמת רשאי העובד להירשם מחדש בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור על הפסקת העבודה, אך אין צורך להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה מחודשת לשמי אבטלה.
חופשה ללא תשלום שנכפתה על העובד ללא הסכמתו, עלולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.
.למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי
- אם המעסיק האריך לעובד את תקופת החופשה ללא תשלום, אין צורך שהעובד או המעסיק ידווחו על כך למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה.
- כאשר העובד יחזור לעבוד יהיה עליו לעדכן לגבי מועד לזרתו לעבודה את לשכת התעסוקה ואת המוסד לביטוח לאומי.
טיפ
במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה, או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם הפסקת העבודה. ניתן לשמור על הזכויות באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי.
שאלות ותשובות: סיום חל"ת עקב משבר הקורונה
- עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
- חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו למקום עבודתם, חלק מהעובדים יפוטרו ממקום עבודתם וחלק מהעובדים יתפטרו עקב מציאת מקום עבודה אחר.
- ריכזנו כאן שאלות ותשובות בנושא סיום התקופה של חופשה ללא תשלום, אליה הוצאו העובדים עקב משבר הקורונה.
עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם הם עומדים בתנאי הזכאות ובתנאי שהם שהו בחל"ת לפחות 14 ימים קלנדריים (בתקופה שבין ה-01.03.2020 ל-31.07.2020, נדרש שהעובד ישהה לפחות 30 יום בחל"ת).
עובדים אשר שבו לעבודתם לפני שחלפו 14 ימי חל"ת (או 30 ימי חל"ת בתקופה שעד 31.07.2020), אינם זכאים כלל לדמי אבטלה.
ככלל בתום החל"ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל"ת.
שינוי בסוג העבודה או בתנאי העבודה מחייב הסכמה של העובד.
אם לאחר תום החל"ת המעסיק משיב את העובד ללא הסכמתו לעבוד בעבודה אחרת או בתנאים אחרים המהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה, רשאי העובד להתפטר מהעבודה בדין מפוטר. במקרה זה העובד יהיה זכאי לתשלום מלוא פיצויי הפיטורים, אם עבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
על העובד חלה חובה להתריע בפני המעסיק על ההרעה המוחשית או הנסיבות שבגינן הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו ולאפשר למעסיק לתקן את המצב. רק אם המעסיק אינו מתקן את המצב, יוכל העובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר. טרם התפטרותו על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת.
עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.
*** שימו לב
לא כל פגיעה בתנאי העבודה תיחשב בהכרח כהרעה מוחשית בתנאי העבודה המקנה לעובד זכות להתפטר בדין מפוטר ולהיות זכאי למלוא פיצויי הפיטוריםץ יחד עם זאת, גם במקרה של התפטרות שאינה עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי העובד לכספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (אם כי ייתכן שיהיו הגבלות על מועד משיכתם), אך הוא אינו זכאי להשלמת פיצויים מהמעסיק.
עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, צריך לדווח על חזרתו לעבודה. את הדיווח יש להעביר באופן מקוון לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
הדיווח למוסד לביטוח לאומי יכול להיעשות באחת משתי הדרכים הבאות:
- דיווח על-ידי העובד באמצעות טופס מקוון.
- דיווח באמצעות המעסיק באופן מרוכז באמצעות מערכת השכר.
- למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.
עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, על מנת שהמעסיק יערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה.
עובד שחזר לעבודתו, גם אם לחצי משרה בלבד, לא יוכל להמשיך לקבל דמי אבטלה.
למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי.
עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחזר לעבודה אצל המעסיק המשני בלבד (המעסיק שאצלו השכר נמוך יותר), זכאי להמשיך לקבל דמי אבטלה עקב החל"ת מהמעסיק העיקרי (בתנאי שהעובד שהה לפחות 30 יום בחל"ת, או לפחות 14 יום החל מה- 01.08.2020).
לצורך חישוב דמי האבטלה, מחשבים את דמי האבטלה שהעובד היה זכאי לקבל אילו המשיך להיות בחל"ת משני מקומות העבודה, ומקזזים מדמי האבטלה את השכר שמקבל ממקום העבודה המשני.
עובד ששהה בחל"ת מ-2 מעסיקים וחזר לעבודה אצל המעסיק העיקרי בלבד (המעסיק שאצלו השכר הגבוה יותר), כנראה שלא יהיה זכאי להמשיך ולקבל דמי אבטלה
.להרחבה ראו מידע בנוגע להחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי
דמי האבטלה מהווים תחליף לשכר עבודה ומהווים הכנסה לפי פקודת מס הכנסה. על-פי הנחיות מס הכנסה, על המעסיק מוטלת החובה לערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה.
לשם כך על העובד להציג בפני המעסיק אישרו מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה. אישור זה ניתן להפיק, לאחר תשלום כל דמי האבטלה, באתר המוסד לביטוח לאומי.
לעובד שלא יציג למעסיק אישור על גובה דמי האבטלה שקיבל בתקופה ששהה בחל"ת, ייחשב המעסיק את ניכי המס השנתי המצטבר מהכנסתו ללא התקופה בה שהה העובד בחל"ת. לכך תהיה השפעה על זיכויים, ניכויים, מדרגות מס וכו' בתקופה זו.
ישנם עובדים שאינם יכולים לחזור לעבודה עקב משבר הקורונה, למרות שהמעסיק מעוניין בחזרתם. דוגמה- הורים לילדים קטנים שטרם חזרו לספסל הלימודים, עובדים המצויים בקבוצת סיכון לתחלואה בנגיף.
בהתאם למצב המשפטי הקיים כיום, אם המעסיק מעוניין להחזיר את העובד לעבודה, העובד מחויב לחזור למקום העבודה. אם לא יעשה כן, היעדרותו של העובד עלולה להיחשב כהתפטרות.
יחס עם זאת, העובד רשאי לפנות למעסיק בבקשה לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו, או לבקש מהמעסיק לעבוד מהבית או להעריך את תקופת החל"ת. המעסיק אינו חייב להיענות לבקשת העובד, אך עליו לשקול את הבקשה בלב פתוח ובתום לב.
מעסיק שאין באפשרותו להחזיר את העובד למקום העבודה בתום החל"ת, רשאי לפטר את העובד, ובלבד שהדבר יעשה ללא אפליה ושיתקיים בליך פיטורים, ועליו להקפיד על הכללים המפורטים להלן:
- שימוע- טרם הפיטורים על המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים.
- הודעה מוקדמת- על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים כפי שנקבע בחוק או בהסכם אחר החל על הצדדים. בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת להם הוא זכאי, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחל"ת.
דוגמה: עובד עבד אצל המעסיק במשך 8 חודשים, מתוכם שהה העובד 2 חודשים בחופשה ללא תשלום.
ותק העובד לצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת הוא 6 חודשים בלבד. לפיכך על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת של 6 ימים מראש (יום הודעה מראש לכל חודש עבודה) ולא יותר מכך (להבדיל מעובד שעבד 8 חודשים ללא חל"ת).
בנוגע להודעה המוקדמת למעסיק יש 3 אפשרויות:
אם מקום העבודה פעיל, המעסיק יכול לאפשר לעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לעובד שכר בתקופת עבודתו.
המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ובכל זאת לשלם לו שכר מלא (כולל תנאים סוציאליים) בעבוד תקופה זו. במקרה כזה הפיטורים ייכנסו לתוקף לאחר חלוף תקופת ההודעה המוקדמת.
לחלופין, המעסיק רשאי להפסיק את העסקת העובד לאלתר, כלומר לוותר על המשך עבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. במקרה כזה עליו לשלם לעובד "חלף הודעה מוקדמת" בגובה השכר (ללא תנאים סוציאליים), ובמקרה כזה הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי.
- גמר חשבון ותשלום פיצויי פיטורים- על המעסיק לערוך לעובד גמר חשבון ולשלם לעובד בהתאם לדין פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצויי פיטורים (או השלמת פיצויי פיטורים ככל שהפריש מדי חודש את כספי הפיצויים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני).
- אישור על תקופת עבודה- על המעסיק לתת לעובד אישור על תקופת העבודה
עובד שפוטר במהלך חל"ת או לאחר חל"ת, ובמהלך החל"ת הגיש תביעה לדמי אבטלה, צריך לדווח על פיטוריו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
אסור למעסיק לפטר עובד/ת במהלך חופשת לידה.
אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
אסור לפטר עובד במהלך שירות מילואים ובמשך 30 יום בתום סיום השירות, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
בכל אחד מהמקרים הבאים מעסיק המעוניין לפטר עובד/ת, יכול לעשות זאת רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה:
- עובדת שעברה הפלה ובמשך 7 ימים לאחר מכן.
- עובדת בהריון בעלת ותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור לפטר אותה אם הסיבה לפיטורים קשורה לעובדה שהעובדת בהריון).
- עובד/ת בתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה.
- עובד/ת השוהה בחל"ת אחרי חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר תום החל"ת.
- עובד/ת הנמצא/ת במהלך טיפולי פוריות לפי כללי הזכאות.
- עובדים בהליכי אימוץ.
- עובדים בהליכי פונדקאות.
- עובדות השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות (כולל 90 ימים לאחר סיום היעדרותן), בהתאם לתנאי הזכאות.
עובד רשאי להתפטר במהלך החל""ת או בסיומה, ובלבד שהליך ההתפטרות יעשה כדין. טרם ההתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות. בחישוב תקופת הוותק של העובד לצורך קביעת מספר ימי ההודעה המוקדמת שעל העובד לתת, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה העובד בחלת. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת רשאי המעסיק לדרוש מהעובד לבוא לעבודה ולעבוד.
אם המעסיק מוותר על תקופת עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת.
חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר מהעבודה עקב הוצאתו לחל"ת כפוי, זכאי למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר.
עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומיף והחליט להתפטר מעבודתו במהלך החל"ת או בסיומה, צריך לדווח על התפטרותו לשירות התעסוקה ולמוסד לביטוח לאומי.
אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולעשות לעובד גמר חשבון על-פי הדין.
כמו כן, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי למלוא פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר מהעבודה עקב ההרעה המוחשית בתנאי העבודה שנוצרה עקב החל"ת הכפוי ולאפשר למעסיק להחזירו לעבודה, טרם ההתפטרות.
יחד עם זאת, נסיבות שבהן מעסיק מוציא את העובדים לחופשה כפויה ללא תשלום עקב חובה שהוטלה עליו בדין לצמצם את מצבת כוח האדם או לסגור את מקום העבודה, הן נסיבות מיוחדות וייתכן שבית הדין לעבודה יסבור שבנסיבות אלה לא מדובר בפיטורים או הרעה מוחשית בתנאי העבודה (טרם ניתנה פסיקה בנושא).
עובד שבמהלך החל"ת נרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, ובתום תקופת החל"ת או במהלכה התפטר או פוטר מעבודתו, נדרש לדווח על כך,ף הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי.
את הדיווח לשירות התעסוקה יש להעביר באופן מקוון.
את הדיווח למוסד לביטוח לאומי יש להעביר בטופס מקוון.
תקופת ההודעה המוקדמת, שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלך תקופה זו (של ההודעה המוקדמת) העובד אינו זכאי לדמי אבטלה.
בתום תקופת ההודעה המוקדמת רשאי העובד להירשם מחדש בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור על הפסקת העבודה, אך אין צורך להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה מחודשת לשמי אבטלה.
חופשה ללא תשלום שנכפתה על העובד ללא הסכמתו, עלולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.
.למידע נוסף ראו מידע בנוגע לחזרה לעבודה באתר המוסד לביטוח לאומי
- אם המעסיק האריך לעובד את תקופת החופשה ללא תשלום, אין צורך שהעובד או המעסיק ידווחו על כך למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה.
- כאשר העובד יחזור לעבוד יהיה עליו לעדכן לגבי מועד לזרתו לעבודה את לשכת התעסוקה ואת המוסד לביטוח לאומי.
טיפ
במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה, או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם הפסקת העבודה. ניתן לשמור על הזכויות באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי.