- מס מיוחד על הכנסות גבוהות – סעיף 121ב לפקודה
במסגרת תיקון 195 לפקודה[1] התווסף לפקודה סעיף 121ב, שכותרתו "מס על הכנסות גבוהות". בהתאם לסעיף זה, על אף האמור בכל חיקוק, יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על 651,600 ש"ח (נכון לשנת המס 2020) ישלם מס נוסף על הכנסות גבוהות.
במסגרת תיקון 234 לפקודה[2] החל משנת 2017 הוגדל שיעור המס הנוסף לפי סעיף 121ב לפקודה ל-3% (במקום 2% עד לאותו מועד) והורד הסף לתשלומו החל מהכנסה חייבת שנתית העולה על 640,000 ש"ח (לעומת כ-803,000 ש"ח באותו מועד).
להלן טבלה מסכמת של שיעורי המס הנוסף וסכום ההכנסה החייבת שמעליה יש לשלם את המס הנוסף:
הוראות סעיף 8(ג) לפקודה[1] יחולו לגבי ההכנסות הקבועות בוף בחישוב ההכנסה החייבת לעניין סעיף זה.
יובהר, כי הכנסה חייבת בסעיף זה מוגדרת כלהלן:
"הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 וכמשמעותה בסעיף 89, למעט סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 וסכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, ולרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, ואולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים כהגדרתה בחוק האמור – רק אם שווי מכירתה עולה על 4 מיליון שקלים חדשים והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין; הסכום האמור יתואם בהתאם להוראות סעיף 9(ג2)לחוק מיסוי מקרקעין, ולענין זה יהיה המדד הבסיסי כאמור באותו סעיף המדד שפורסם ביום ד' בשבט התשע"ג (15 בינואר 2013).
המשמעות היא, ששבח ייכלל בהגדרת הכנסה החייבת במס הנוסף, פרט לשבח ממכירת דירת מגורים ששווי מכירתה אינו עולה על 4,745,145 ש"ח (סכום מעודכן לשנת 2020).
המס הנוסף חל החל מיום 1 בינואר 2013 (יום התחילה) והוא חל על הכנסה שהופקה ביום התחילה או לאחריו.
לעניין הפרשנות של רשות המסים לנושא זה, ראה את הוראת ביצוע מס' 9/2015.
- שיקולי פעילות באמצעות חברות לעומת פעילות של יחידים
החל מיום 1 בינואר 2018 ואילך שיעור מס החברות הינו בשיעור של 23%. כמו כן, שיעור המס השולי הגבוה ביותר הינו בשיעור של 47% ושיעור המס הנוסף על הכנסות גבוהות הינו בשיעור של 3% (מסכום ההכנסה חייבת העולה על 651,600 ש"ח נכון לשנת 2020).
לגבי פעילות עסקית – ניתן לראות על פי הניתוחים שלהלן, כי קיימת עדיפות קלה (בשנות המס 2020 ו-2021)בשיעורי המס הכוללים לגבי מיסוי הפעילות של הכנסות עסקיות רגילות אצל חברות וחלוקתן כדיבידנד לעומת מיסוי פעילות עסקית על-ידי יחידים. העדיפות קיימת, עוד מבלי להביא בחשבון את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על יחידים.
יחד עם זאת, יש לזכור, שהחל משנת 2017 נכנס לתוקף סעיף 62א לפקודה, הקובע שהכנסות של "חברות ארנק" ימוסו כאילו מדובר בהכנסתו של היחיד, ועל כן, באותם מקרים שפורטו בסעיף, לא ניתן לנצל עוד את יתרונות המיסוי של פעילות באמצעות חברה.
להלן פירוט:
ניתוח הבדלי המיסוי בין פעילות באמצעות יחיד לעומת הפעילות באמצעות חברה בשנות המס 2020 ו-2021:
- לגבי פעילות עסקית – שיעור המס השולי המירבי לפעילות באמצעות היחיד הינו – 47%, ועל הכנסות מעל 651,600 ש"ח (הסכום נכון לשנת 2020) בשנה תוספת של 3% ,ובסך הכל – 50%.
לעומת זאת, שיעור המס הכולל על החברה ובעלי מניותיה בחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי בשנים 2020 ו- 2021 הינו – 46.1% (23% מס חברות + 30%X77), ואם מדובר על יחיד עם הכנסות שנתיות מעל 651,600 ש"ח (הסכום מעודכן לשנת 2020) שיעור המס הכולל בפעילות באמצעות חברה יהיה – 48.4% (23% מס חברות + 30%X77). על כן, עשוי להיות יתרון קטן לפעילות עסקית באמצעות חברה, אפילו אם מושכים את רווחי החברה באופן שוטף.
נוסיף גם, שכאשר משקללים בחישוב את דמי הביטוח הלאומי החלים, ישנו יתרון עוד יותר גדול במיסוי הכנסות עסקיות רגילות אצל חברות על פני מיסוי כיחידים, מאחר ששיעור המס הכולל המופיע בטבלה לעיל אינו כולל את דמי הביטוח הלאומי
- לגבי מיסוי רווח הון – קיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של יחידים לעומת חברות.
נטל המס אצל יחיד הינו 25% ,או 30% – באם אותו יחיד הינו בעל מניות מהותי, ועל הכנסות מעל 651,600 ש"ח בשנה )מעודכן לשנת 2020) תוספת של 3%, ואילו נטל המס הכולל על רווח הון בידי חברה וחלוקתו כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי בחברה) הינו בשנות המס 2020 ו- 2021 לכל הפחות 46.1% (23%מס חברות + 30% על הדיבידנד).
- הכנות ריבית ממוסד בנקאי ושלא ממוסד בנקאי
- הלוואות שניתנות לחברה על-ידי יחיד (שאינו בעל מניות מהותי באותה חברה[1]): הכנסת הריבית הריאלית, בהלוואה צמודה, ממוסה בידי היחיד בשיעור של 25% ובהלוואה לא צמודה-הכנסת הריבית ממוסה בשיעור של 15%. מאחר ואין שוני לצורך מס בין הלוואה לחברה לבין הפקדה בפיקדון בנקאי, מומלץ לבחור בעדיף מביניהם על בסיס כלכלי.
- הפרשי הצמדה על הלוואה פטורים ממס בידי היחיד (בין אם הוא בעל מניות מהותי, בין אם לאו), בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 9(13) לפקודה. לגבי יחיד בעל שליטה יחולו לחילופין גם תקנות מ"ה (פטור ממס על הפרשי הצמדה בשל יתרה מזכה של בעל שליטה), התשנ"ח-1998.
- השלמת תשלומים עד לסוף השנה
- השלמת תשלומים עד תום שנת המס לשם קבלת הטבות מס:
- לקופות גמל ולביטוח חיים.
- לקרן השתלמות.
- תרומות למוסדות מוכרים.
- לגבי עצמאים – הקדמת התשלום למוסד לביטוח לאומי שמועד פירעונו חל ב-15 בינואר 2021, לשם ניצול הניכוי בשנת המס 2020 בהתאם להוראות סעיף 47א לפקודה
- השלמת תשלומי התחייבויות להוצאות לגבי מי שהכנסתו מדווחת על בסיס מזומנים (שכר דירה, חשמל, הוצאות משרד, משכורת חודש דצמבר לעובדים, שכר טרחת עו"ד ורו"ח וכיוצ"ב).
- קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש, בכפוף להוראות החוק המתייחסות להכנסות מהשכרת דירה למגורים
- רכישת קופות רושמות לפני תום שנת המס
- השלמת תשלומים המקנים זיכוי מסכום המס בעד הוצאות להחזקת קרוב במוסד ששולמו עד 31 בדצמבר 2020.
- הגירה מישראל והגירה לישראל
- מומלץ לתושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה ומבקש להיחשב כתושב חוץ בשנת המס 2021 להקפיד ולעזוב את ישראל עד ליום ה-29 לינואר 2021,אחרת תחול החזקה (הניתנת לסתירה) שהוא נחשב כתושב ישראל
- מומלץ לתושב ישראל העומד להגר למדינה זרה, לשקול לבצע רכישת נכסים רק לאחר ההגירה מישראל (על מנת להימנע מתשלום "מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה).
- לגבי עובדים שמבצעים relocation ואמורים לקבל אופציות מהמעביד בחו"ל, כדאי לשקול לקבל את האופציות רק לאחר ההגירה מישראל (כמובן, רק אם הדחייה אינה מהווה פעולה מלאכותית).
- חוק הביטוח הלאומי – מיסוי הכנסות פסיביות והכנסות של בעלי מניות בחברה משפחתית
מבוטח שהוא עובד שכיר או עובד עצמאי או עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי, ויש לו הכנסה מהמקורות האחרים בסעיף 2 לפקודה אשר אינה הכנסה מעבודה או כעצמאי, יחויב בדמי ביטוח על הכנסתו האחרת, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו כשכיר וכעצמאי. ואולם, לא יחויבו בדמי ביטוח הכנסות מסוימות מדיבידנד, מריבית ומדמי שכירות למגורים, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי.
הכנסה מחברה משפחתית, חברה שקופה או מחברת בית, יראו אותה כאילו חולקה בסוף שנת המס לבעלי המניות בה או לחברי החברה, לפי העניין, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור, כל זאת ללא קשר למועד חלוקת ההכנסות בפועל.
- חישוב נפרד
ביום 31 בדצמבר 2013, פורסם תיקון 199 לפקודת מס הכנסה המרחיב את הזכאות לחישוב נפרד במיסוי הכנסות בני- זוג, על הכנסה שהופקה החל מיום 1 בינואר 2014.
נקבע, כי החישוב הנפרד יתאפשר לגבי בני זוג שיש להם מקור הכנסה משותף, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
- יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף.
- כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור.
- אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים.
- הטבות המס לקצבה
במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190 והוראת שעה), התשע"ב-2012 (תחילה מיום 1 בינואר 2012) הורחבה מסגרת הטבות המס בעת משיכת כספים באפיק החיסכון לקצבה, לרבות הוראות מטיבות לבעלי שליטה בחברות מעטים בניכוי הוצאה בגין הפקדות לקופות גמל לקצבה.
- חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לעצמאים
חובת הפקדה של עצמאי לחיסכון פנסיוני: עצמאי יחוייב להפקיד לחיסכון פנסיוני (לקופת גמל לקצבה) תשלומים מהכנסתו החייבת בהפקדה, בשיעור של 4.54% על חלק השכר שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק, ובשיעור של 12.55% על חלק השכר שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק. שיעורים אלה מסתכמים לכדי הפקדה אפקטיבית של כ- 8.5% מהשכר הממוצע במשק. ההפקדה לקופה תתבצע לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים. חלק מסכום ההפקדה, כמפורט בחוק, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה.
לא תחול חובת ההפקדה לפנסיה על עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה: (א) טרם מלאו לו 21 שנים, (ב) מעל גיל 60(גיל פרישה מוקדמת), (ג) טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף,(ד) עצמאי שביום תחילתו של החוק (1.1.2017) מלאו לו 55 שנים.
במטרה להבטיח את יישום חובת ההפקדה, הוסמך המרכז לגביית קנסות ("המרכז") לאכוף את החובה. המרכז לגביית קנסות ישלח לכל עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה, ושהכנסתו החייבת בהפקדה עולה על סכום של 12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, התראה שלפיה אם לא יפקיד את התשלומים בתוך 90 ימים מיום שנשלחה לו ההתראה, יוטל עליו קנס בסכום של 500 ש"ח. בתחולת התיקון נקבע כי קנס יוטל רק על הפקדות שלא בוצעו בשל שנת המס 2018 ואילך.
- כפל שיעור פחת לציוד שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני 2021
ביום 15 בנובמבר 2020 ,פורסמו בקובץ התקנות[2] תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה)(הוראת שעה), התשפ"א-2020. יש לשקול את הזכאות וכדאיות דרישת כפל שיעור פחת על ציוד (כהגדרתו בתקנות) שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני.
[1]שיעור המס על הכנסות מריבית הנוסעות במישרין או בעקיפין מחברה שהיחיד הינו בעל עניין מהותי בה הינו לפי שיעור המס השולי ולא 15%/25%.
[1] פורסם בספר החוקים 2382 מיום 13 באוגוסט 2012 כחלק מחוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה9, התשע"ב-2012.
[2]פורסם בספר החוקים 2592 מיום 29 בדצמבר 2016.
[4]שיעור המס על הכנסות מריבית הנוסעות במישרין או בעקיפין מחברה שהיחיד הינו בעל עניין מהותי בה הינו לפי שיעור המס השולי ולא 15%/25%.
[5]קובץ התקנות 8895 מיום 15 בנובמבר 2020
יחידים: היערכות לקראת תום שנת המס 2020 ותחילת שנת המס 2021
- מס מיוחד על הכנסות גבוהות – סעיף 121ב לפקודה
במסגרת תיקון 195 לפקודה[1] התווסף לפקודה סעיף 121ב, שכותרתו "מס על הכנסות גבוהות". בהתאם לסעיף זה, על אף האמור בכל חיקוק, יחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על 651,600 ש"ח (נכון לשנת המס 2020) ישלם מס נוסף על הכנסות גבוהות.
במסגרת תיקון 234 לפקודה[2] החל משנת 2017 הוגדל שיעור המס הנוסף לפי סעיף 121ב לפקודה ל-3% (במקום 2% עד לאותו מועד) והורד הסף לתשלומו החל מהכנסה חייבת שנתית העולה על 640,000 ש"ח (לעומת כ-803,000 ש"ח באותו מועד).
להלן טבלה מסכמת של שיעורי המס הנוסף וסכום ההכנסה החייבת שמעליה יש לשלם את המס הנוסף:
הוראות סעיף 8(ג) לפקודה[1] יחולו לגבי ההכנסות הקבועות בוף בחישוב ההכנסה החייבת לעניין סעיף זה.
יובהר, כי הכנסה חייבת בסעיף זה מוגדרת כלהלן:
"הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 וכמשמעותה בסעיף 89, למעט סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 וסכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, ולרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, ואולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים כהגדרתה בחוק האמור – רק אם שווי מכירתה עולה על 4 מיליון שקלים חדשים והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין; הסכום האמור יתואם בהתאם להוראות סעיף 9(ג2)לחוק מיסוי מקרקעין, ולענין זה יהיה המדד הבסיסי כאמור באותו סעיף המדד שפורסם ביום ד' בשבט התשע"ג (15 בינואר 2013).
המשמעות היא, ששבח ייכלל בהגדרת הכנסה החייבת במס הנוסף, פרט לשבח ממכירת דירת מגורים ששווי מכירתה אינו עולה על 4,745,145 ש"ח (סכום מעודכן לשנת 2020).
המס הנוסף חל החל מיום 1 בינואר 2013 (יום התחילה) והוא חל על הכנסה שהופקה ביום התחילה או לאחריו.
לעניין הפרשנות של רשות המסים לנושא זה, ראה את הוראת ביצוע מס' 9/2015.
- שיקולי פעילות באמצעות חברות לעומת פעילות של יחידים
החל מיום 1 בינואר 2018 ואילך שיעור מס החברות הינו בשיעור של 23%. כמו כן, שיעור המס השולי הגבוה ביותר הינו בשיעור של 47% ושיעור המס הנוסף על הכנסות גבוהות הינו בשיעור של 3% (מסכום ההכנסה חייבת העולה על 651,600 ש"ח נכון לשנת 2020).
לגבי פעילות עסקית – ניתן לראות על פי הניתוחים שלהלן, כי קיימת עדיפות קלה (בשנות המס 2020 ו-2021)בשיעורי המס הכוללים לגבי מיסוי הפעילות של הכנסות עסקיות רגילות אצל חברות וחלוקתן כדיבידנד לעומת מיסוי פעילות עסקית על-ידי יחידים. העדיפות קיימת, עוד מבלי להביא בחשבון את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על יחידים.
יחד עם זאת, יש לזכור, שהחל משנת 2017 נכנס לתוקף סעיף 62א לפקודה, הקובע שהכנסות של "חברות ארנק" ימוסו כאילו מדובר בהכנסתו של היחיד, ועל כן, באותם מקרים שפורטו בסעיף, לא ניתן לנצל עוד את יתרונות המיסוי של פעילות באמצעות חברה.
להלן פירוט:
ניתוח הבדלי המיסוי בין פעילות באמצעות יחיד לעומת הפעילות באמצעות חברה בשנות המס 2020 ו-2021:
- לגבי פעילות עסקית – שיעור המס השולי המירבי לפעילות באמצעות היחיד הינו – 47%, ועל הכנסות מעל 651,600 ש"ח (הסכום נכון לשנת 2020) בשנה תוספת של 3% ,ובסך הכל – 50%.
לעומת זאת, שיעור המס הכולל על החברה ובעלי מניותיה בחלוקת דיבידנד לבעל מניות מהותי בשנים 2020 ו- 2021 הינו – 46.1% (23% מס חברות + 30%X77), ואם מדובר על יחיד עם הכנסות שנתיות מעל 651,600 ש"ח (הסכום מעודכן לשנת 2020) שיעור המס הכולל בפעילות באמצעות חברה יהיה – 48.4% (23% מס חברות + 30%X77). על כן, עשוי להיות יתרון קטן לפעילות עסקית באמצעות חברה, אפילו אם מושכים את רווחי החברה באופן שוטף.
נוסיף גם, שכאשר משקללים בחישוב את דמי הביטוח הלאומי החלים, ישנו יתרון עוד יותר גדול במיסוי הכנסות עסקיות רגילות אצל חברות על פני מיסוי כיחידים, מאחר ששיעור המס הכולל המופיע בטבלה לעיל אינו כולל את דמי הביטוח הלאומי
- לגבי מיסוי רווח הון – קיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של יחידים לעומת חברות.
נטל המס אצל יחיד הינו 25% ,או 30% – באם אותו יחיד הינו בעל מניות מהותי, ועל הכנסות מעל 651,600 ש"ח בשנה )מעודכן לשנת 2020) תוספת של 3%, ואילו נטל המס הכולל על רווח הון בידי חברה וחלוקתו כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי בחברה) הינו בשנות המס 2020 ו- 2021 לכל הפחות 46.1% (23%מס חברות + 30% על הדיבידנד).
- הכנות ריבית ממוסד בנקאי ושלא ממוסד בנקאי
- הלוואות שניתנות לחברה על-ידי יחיד (שאינו בעל מניות מהותי באותה חברה[1]): הכנסת הריבית הריאלית, בהלוואה צמודה, ממוסה בידי היחיד בשיעור של 25% ובהלוואה לא צמודה-הכנסת הריבית ממוסה בשיעור של 15%. מאחר ואין שוני לצורך מס בין הלוואה לחברה לבין הפקדה בפיקדון בנקאי, מומלץ לבחור בעדיף מביניהם על בסיס כלכלי.
- הפרשי הצמדה על הלוואה פטורים ממס בידי היחיד (בין אם הוא בעל מניות מהותי, בין אם לאו), בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 9(13) לפקודה. לגבי יחיד בעל שליטה יחולו לחילופין גם תקנות מ"ה (פטור ממס על הפרשי הצמדה בשל יתרה מזכה של בעל שליטה), התשנ"ח-1998.
- השלמת תשלומים עד לסוף השנה
- השלמת תשלומים עד תום שנת המס לשם קבלת הטבות מס:
- לקופות גמל ולביטוח חיים.
- לקרן השתלמות.
- תרומות למוסדות מוכרים.
- לגבי עצמאים – הקדמת התשלום למוסד לביטוח לאומי שמועד פירעונו חל ב-15 בינואר 2021, לשם ניצול הניכוי בשנת המס 2020 בהתאם להוראות סעיף 47א לפקודה
- השלמת תשלומי התחייבויות להוצאות לגבי מי שהכנסתו מדווחת על בסיס מזומנים (שכר דירה, חשמל, הוצאות משרד, משכורת חודש דצמבר לעובדים, שכר טרחת עו"ד ורו"ח וכיוצ"ב).
- קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש, בכפוף להוראות החוק המתייחסות להכנסות מהשכרת דירה למגורים
- רכישת קופות רושמות לפני תום שנת המס
- השלמת תשלומים המקנים זיכוי מסכום המס בעד הוצאות להחזקת קרוב במוסד ששולמו עד 31 בדצמבר 2020.
- הגירה מישראל והגירה לישראל
- מומלץ לתושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה ומבקש להיחשב כתושב חוץ בשנת המס 2021 להקפיד ולעזוב את ישראל עד ליום ה-29 לינואר 2021,אחרת תחול החזקה (הניתנת לסתירה) שהוא נחשב כתושב ישראל
- מומלץ לתושב ישראל העומד להגר למדינה זרה, לשקול לבצע רכישת נכסים רק לאחר ההגירה מישראל (על מנת להימנע מתשלום "מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה).
- לגבי עובדים שמבצעים relocation ואמורים לקבל אופציות מהמעביד בחו"ל, כדאי לשקול לקבל את האופציות רק לאחר ההגירה מישראל (כמובן, רק אם הדחייה אינה מהווה פעולה מלאכותית).
- חוק הביטוח הלאומי – מיסוי הכנסות פסיביות והכנסות של בעלי מניות בחברה משפחתית
מבוטח שהוא עובד שכיר או עובד עצמאי או עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי, ויש לו הכנסה מהמקורות האחרים בסעיף 2 לפקודה אשר אינה הכנסה מעבודה או כעצמאי, יחויב בדמי ביטוח על הכנסתו האחרת, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו כשכיר וכעצמאי. ואולם, לא יחויבו בדמי ביטוח הכנסות מסוימות מדיבידנד, מריבית ומדמי שכירות למגורים, כמפורט בחוק הביטוח הלאומי.
הכנסה מחברה משפחתית, חברה שקופה או מחברת בית, יראו אותה כאילו חולקה בסוף שנת המס לבעלי המניות בה או לחברי החברה, לפי העניין, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור, כל זאת ללא קשר למועד חלוקת ההכנסות בפועל.
- חישוב נפרד
ביום 31 בדצמבר 2013, פורסם תיקון 199 לפקודת מס הכנסה המרחיב את הזכאות לחישוב נפרד במיסוי הכנסות בני- זוג, על הכנסה שהופקה החל מיום 1 בינואר 2014.
נקבע, כי החישוב הנפרד יתאפשר לגבי בני זוג שיש להם מקור הכנסה משותף, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
- יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף.
- כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף ועומדת ביחס ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה כאמור.
- אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים.
- הטבות המס לקצבה
במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190 והוראת שעה), התשע"ב-2012 (תחילה מיום 1 בינואר 2012) הורחבה מסגרת הטבות המס בעת משיכת כספים באפיק החיסכון לקצבה, לרבות הוראות מטיבות לבעלי שליטה בחברות מעטים בניכוי הוצאה בגין הפקדות לקופות גמל לקצבה.
- חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לעצמאים
חובת הפקדה של עצמאי לחיסכון פנסיוני: עצמאי יחוייב להפקיד לחיסכון פנסיוני (לקופת גמל לקצבה) תשלומים מהכנסתו החייבת בהפקדה, בשיעור של 4.54% על חלק השכר שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק, ובשיעור של 12.55% על חלק השכר שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק. שיעורים אלה מסתכמים לכדי הפקדה אפקטיבית של כ- 8.5% מהשכר הממוצע במשק. ההפקדה לקופה תתבצע לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים. חלק מסכום ההפקדה, כמפורט בחוק, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה.
לא תחול חובת ההפקדה לפנסיה על עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה: (א) טרם מלאו לו 21 שנים, (ב) מעל גיל 60(גיל פרישה מוקדמת), (ג) טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף,(ד) עצמאי שביום תחילתו של החוק (1.1.2017) מלאו לו 55 שנים.
במטרה להבטיח את יישום חובת ההפקדה, הוסמך המרכז לגביית קנסות ("המרכז") לאכוף את החובה. המרכז לגביית קנסות ישלח לכל עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה, ושהכנסתו החייבת בהפקדה עולה על סכום של 12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, התראה שלפיה אם לא יפקיד את התשלומים בתוך 90 ימים מיום שנשלחה לו ההתראה, יוטל עליו קנס בסכום של 500 ש"ח. בתחולת התיקון נקבע כי קנס יוטל רק על הפקדות שלא בוצעו בשל שנת המס 2018 ואילך.
- כפל שיעור פחת לציוד שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני 2021
ביום 15 בנובמבר 2020 ,פורסמו בקובץ התקנות[2] תקנות מס הכנסה (פחת מואץ בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה)(הוראת שעה), התשפ"א-2020. יש לשקול את הזכאות וכדאיות דרישת כפל שיעור פחת על ציוד (כהגדרתו בתקנות) שנרכש בתקופה שמיום 1 בספטמבר 2020 ועד 30 ביוני.
[1]שיעור המס על הכנסות מריבית הנוסעות במישרין או בעקיפין מחברה שהיחיד הינו בעל עניין מהותי בה הינו לפי שיעור המס השולי ולא 15%/25%.
[1] פורסם בספר החוקים 2382 מיום 13 באוגוסט 2012 כחלק מחוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה9, התשע"ב-2012.
[2]פורסם בספר החוקים 2592 מיום 29 בדצמבר 2016.
[4]שיעור המס על הכנסות מריבית הנוסעות במישרין או בעקיפין מחברה שהיחיד הינו בעל עניין מהותי בה הינו לפי שיעור המס השולי ולא 15%/25%.
[5]קובץ התקנות 8895 מיום 15 בנובמבר 2020