רווחים ראויים לחלוקה בעת חישוב רווח הון ממכירת מניות:
- סעיף 94ב לפקודה, מאפשר להקטין את מרכיב הרווח הריאלי בגין מכירת מניות בשל "הרווחים הראויים לחלוקה" (רר"ל). באופן כללי הם מחושבים לפי החלופה הנמוכה בין הרווחים החשבונאיים שנצטברו בין תום השנה הקודמת לרכישת המניה עד לתום השנה שקדמה למכירה עם תוספות וגריעות כמוגדר בסעיף ("חלופה חשבונאית") לבין הסכומים שהתחייבו במס בשנים הרלוונטיות עם ניכויים מסוימיים ("חלופה מיסויית)
- בפסק דין אורןז'ורבין (ע"א 7566/13) שניתן בשנת 2015 ,דחה ביהמ"ש העליון את הערעור של פקיד השומה וקבע כי את המילים "נתחייבו במס" שבחלופה המיסויית, יש לפרש באופן תכליתי ולכן ניתן להתחשב ברווחי אקוויטי גם בחלופה המיסויית. כאשר מדובר ברווחים ששולם בגינם המס הסופי בו ניתן לחייב אותם, ובמקרה של רווחי אקוויטי מדובר במס חברות ברמת החברה הכלולה, הרי שיש לראות את אותם רווחים כאילו נתחייבו כבר במס. יודגש, לעניין זה, כי יש צורך בבדיקה פרטנית מדוקדקת ונפרדת בכל מקרה ומקרה, בגדרה תבחן השאלה האם רווחי האקוויטי נתחייבו במס הסופי שניתן לחייב אותם. בעקבות פסה"ד פרסמה רשות המסים את פרשנותה ליישומו בחוזר מס הכנסה מס' 6.2017, ואף נקבעו מספר עמדות חייבות בדיווח בנושא זה (ראה עמדות 24/2016 + 36/2017 + 37/2017 + 38/2017 + 39/2017).
- בפסק דין גרינפלד וסקמסקי (ע"מ 54138-04-15) שניתן בפברואר 2019 על-ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים, נקבע כי שיעור המס שיחול על הרר"ל הנובעים מהכנסות ממפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון, בעת מכירת מניות על-ידי יחידים, יהיה בשיעור של 15% כפי שטענו היחידים, ולא בשיעור שנקבע בסעיף 125ב (כיום 30% לבעל מניות מהותי) כפי שטען פקיד השומה.
ככל הנראה על רקע כוונתה של רשות המסים לערער לביהמ"ש העליון על פסיקה זו ועל מנת לחזק את עמדתה, פורסמה ביום 4 ביוני 2019 הבהרה של רשות מסים שכותרתה: "רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות של חברה הזכאית להטבות במס מכח החוק לעידוד השקעות הון". משמעותה של ההבהרה היא כי לפי עמדת רשות המסים שיעור המס על מרכיב הרר"ל יהיה כדלקמן:
- בידי מוכר יחיד ישולם מס של 25% או 30% לפי סעיף 125ב לפקודה (בתוספת מס יסף של 3% ,אם רלבנטי), ולא שיעור המס החל על קבלת דיבידנד שמקורו במפעל מאושר/מוטב (15%) או מועדף (20%).
- בידי מוכר שהינו חברה תושבת ישראל, לא ישולם מס בשל מרכיב הרר"ל, בהתאם להוראות סעיף 126 (ב) לפקודה.
נציין כי ממילא ברוב המקרים בהם חברה תושבת ישראל מקבלת מחברה אחרת דיבידנד שמקורו ברווחים שקיבלו הטבות מכח החוק לעידוד, ההכנסה הנ"ל לא התחייבה במס (שכן קבלת דיבידנד על-ידי חברה מהכנסה מועדפת, או אפילו דיבידנד שמקורו בהכנסה מאושרת או מוטבת, אם החברה המחלקת הודיעה שהיא עוברת למסלול המפעל המועדף עד ליום 30 ביוני 2015, פטורים ממס עד לשלב חלוקתם לבעלי המניות היחידים או תושבי חוץ).
בכך מונעת רשות המיסים את האדישות המיסויית שהתכוון ליצור סעיף 94ב לפקודה בין מכירת מניות ביחד עם מרכיב הרר"ל, לבין חלוקת דיבידנד קודם למכירת המניות.
- בפסק דין דלק הונגריה (ע"א 8511/18) שניתן בחודש ינואר 2020 ,הפך בית המשפט העליון את הפסיקה של ביהמ"ש המחוזי (ע"מ 28212-11-15) וקיבל את ערעור פקיד השומה. נקבע שלא ניתן לקבל רר"ל בחישוב רווח ממכירת מניות חברה זרה.
- פסק דין אברהם פגי ( ע"א 181/14) שניתן ביום 13 במרץ 2016, דן במצב של מכירת מניות, כאשר בחברה אשר מניותיה נמכרות ישנם רר"ל שנצברו עד ליום 31 בדצמבר 2002 ולאחר מכן נוצרו הפסדים. ביהמ"ש העליון קבע כי הטלת חובה לנכות הפסד שטרם קוזז ואשר נצבר לאחר המועד הקובע (1.1.2003) כנגד רר"ל שנצברו לפני אותו מועד, תהווה פרשנות הקובעת תחולה רטרואקטיבית לאותה הוראת מס, ועל כן קיבל את הערעור של הנישומים.
- תיקון 147 לפקודה קובע, שסעיף 94ב יחול גם לגבי מכירת מניות סחירות בבורסה (לא יחול על יחיד שרכש את המניות החל מיום 1 בינואר 2003), ובלבד שהמוכר הינו בעל מניות מהותי במועד המכירה או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו למכירה. התחולה לגבי מכירת מניות סחירות היא על רווחים ראויים לחלוקה שנצברו מיום 1 בינואר 2006 ואילך. לפיכך, לפני רישום מניות למסחר בבורסה, יש להיערך בהתאם (לדוגמא: באם בעלי המניות הינן חברות – חלוקת דיבידנד מתוך רווחים שנוצרו עד וכולל שנת 2005 בפטור ממס, טרם רישום המניות למסחר בבורסה, ואולם, יש לשים לב גם לסעיף 94ג לפקודה, לגבי הקטנת הפסד הון ממכירת מניות בשל חלוקת דיבידנד ב-24 החודשים שקדמו למכירה
מכירת מניות בחברה
רווחים ראויים לחלוקה בעת חישוב רווח הון ממכירת מניות:
- סעיף 94ב לפקודה, מאפשר להקטין את מרכיב הרווח הריאלי בגין מכירת מניות בשל "הרווחים הראויים לחלוקה" (רר"ל). באופן כללי הם מחושבים לפי החלופה הנמוכה בין הרווחים החשבונאיים שנצטברו בין תום השנה הקודמת לרכישת המניה עד לתום השנה שקדמה למכירה עם תוספות וגריעות כמוגדר בסעיף ("חלופה חשבונאית") לבין הסכומים שהתחייבו במס בשנים הרלוונטיות עם ניכויים מסוימיים ("חלופה מיסויית)
- בפסק דין אורןז'ורבין (ע"א 7566/13) שניתן בשנת 2015 ,דחה ביהמ"ש העליון את הערעור של פקיד השומה וקבע כי את המילים "נתחייבו במס" שבחלופה המיסויית, יש לפרש באופן תכליתי ולכן ניתן להתחשב ברווחי אקוויטי גם בחלופה המיסויית. כאשר מדובר ברווחים ששולם בגינם המס הסופי בו ניתן לחייב אותם, ובמקרה של רווחי אקוויטי מדובר במס חברות ברמת החברה הכלולה, הרי שיש לראות את אותם רווחים כאילו נתחייבו כבר במס. יודגש, לעניין זה, כי יש צורך בבדיקה פרטנית מדוקדקת ונפרדת בכל מקרה ומקרה, בגדרה תבחן השאלה האם רווחי האקוויטי נתחייבו במס הסופי שניתן לחייב אותם. בעקבות פסה"ד פרסמה רשות המסים את פרשנותה ליישומו בחוזר מס הכנסה מס' 6.2017, ואף נקבעו מספר עמדות חייבות בדיווח בנושא זה (ראה עמדות 24/2016 + 36/2017 + 37/2017 + 38/2017 + 39/2017).
- בפסק דין גרינפלד וסקמסקי (ע"מ 54138-04-15) שניתן בפברואר 2019 על-ידי ביהמ"ש המחוזי בירושלים, נקבע כי שיעור המס שיחול על הרר"ל הנובעים מהכנסות ממפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון, בעת מכירת מניות על-ידי יחידים, יהיה בשיעור של 15% כפי שטענו היחידים, ולא בשיעור שנקבע בסעיף 125ב (כיום 30% לבעל מניות מהותי) כפי שטען פקיד השומה.
ככל הנראה על רקע כוונתה של רשות המסים לערער לביהמ"ש העליון על פסיקה זו ועל מנת לחזק את עמדתה, פורסמה ביום 4 ביוני 2019 הבהרה של רשות מסים שכותרתה: "רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות של חברה הזכאית להטבות במס מכח החוק לעידוד השקעות הון". משמעותה של ההבהרה היא כי לפי עמדת רשות המסים שיעור המס על מרכיב הרר"ל יהיה כדלקמן:
- בידי מוכר יחיד ישולם מס של 25% או 30% לפי סעיף 125ב לפקודה (בתוספת מס יסף של 3% ,אם רלבנטי), ולא שיעור המס החל על קבלת דיבידנד שמקורו במפעל מאושר/מוטב (15%) או מועדף (20%).
- בידי מוכר שהינו חברה תושבת ישראל, לא ישולם מס בשל מרכיב הרר"ל, בהתאם להוראות סעיף 126 (ב) לפקודה.
נציין כי ממילא ברוב המקרים בהם חברה תושבת ישראל מקבלת מחברה אחרת דיבידנד שמקורו ברווחים שקיבלו הטבות מכח החוק לעידוד, ההכנסה הנ"ל לא התחייבה במס (שכן קבלת דיבידנד על-ידי חברה מהכנסה מועדפת, או אפילו דיבידנד שמקורו בהכנסה מאושרת או מוטבת, אם החברה המחלקת הודיעה שהיא עוברת למסלול המפעל המועדף עד ליום 30 ביוני 2015, פטורים ממס עד לשלב חלוקתם לבעלי המניות היחידים או תושבי חוץ).
בכך מונעת רשות המיסים את האדישות המיסויית שהתכוון ליצור סעיף 94ב לפקודה בין מכירת מניות ביחד עם מרכיב הרר"ל, לבין חלוקת דיבידנד קודם למכירת המניות.
- בפסק דין דלק הונגריה (ע"א 8511/18) שניתן בחודש ינואר 2020 ,הפך בית המשפט העליון את הפסיקה של ביהמ"ש המחוזי (ע"מ 28212-11-15) וקיבל את ערעור פקיד השומה. נקבע שלא ניתן לקבל רר"ל בחישוב רווח ממכירת מניות חברה זרה.
- פסק דין אברהם פגי ( ע"א 181/14) שניתן ביום 13 במרץ 2016, דן במצב של מכירת מניות, כאשר בחברה אשר מניותיה נמכרות ישנם רר"ל שנצברו עד ליום 31 בדצמבר 2002 ולאחר מכן נוצרו הפסדים. ביהמ"ש העליון קבע כי הטלת חובה לנכות הפסד שטרם קוזז ואשר נצבר לאחר המועד הקובע (1.1.2003) כנגד רר"ל שנצברו לפני אותו מועד, תהווה פרשנות הקובעת תחולה רטרואקטיבית לאותה הוראת מס, ועל כן קיבל את הערעור של הנישומים.
- תיקון 147 לפקודה קובע, שסעיף 94ב יחול גם לגבי מכירת מניות סחירות בבורסה (לא יחול על יחיד שרכש את המניות החל מיום 1 בינואר 2003), ובלבד שהמוכר הינו בעל מניות מהותי במועד המכירה או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו למכירה. התחולה לגבי מכירת מניות סחירות היא על רווחים ראויים לחלוקה שנצברו מיום 1 בינואר 2006 ואילך. לפיכך, לפני רישום מניות למסחר בבורסה, יש להיערך בהתאם (לדוגמא: באם בעלי המניות הינן חברות – חלוקת דיבידנד מתוך רווחים שנוצרו עד וכולל שנת 2005 בפטור ממס, טרם רישום המניות למסחר בבורסה, ואולם, יש לשים לב גם לסעיף 94ג לפקודה, לגבי הקטנת הפסד הון ממכירת מניות בשל חלוקת דיבידנד ב-24 החודשים שקדמו למכירה