חיוב במס ריבית על שטר הון וקביעת ריבית רעיונית במסגרת מחירי העברה לפי סעיף 85 א:
המערערת היא חברה משפחתית והמערער הוא בעליה הנישום. בבעלות החברה מספר חברות ברומניה המצויות בשליטת החברה הישראלית. החברה המשפחתית השקיעה בחברות הרומניות בסך הכל 11.2 מיליוני ₪ משנת 2008 ואילך.
בשנת 2010 הונפקו בגין סכומים אלה שטרי הון אשר דווחו במאזני החברה בישראל כהשקעות שטרי הון ללא ריבית. שטרי ההון נערכו בשפה העברית ואילו בדוחות הכספיים של החברות הרומניות נרשמו הסכומים כהלוואות לזמן קצר וכן נדרשו הוצאות מימון בגין הריבית שנעה בין 5% ל-8% אך שלא שולמה בפועל.
לעמדת פקיד השומה אין המדובר בשטרי הון ללא ריבית אלא בהלוואות נושאי ריבית והפרשי הצמדה החייבים במס לפי סעיף 2(4) לפקודה בשיעור הכנסה פירותית על פי סעיף 125ג(ד). כמו כן נקבעה שומה חלופית לפיה יש לחייב את שורי ההון בריבית רעיונית בהתאם לתנאי השוק ביחס למחירי העברה על פי סעיף 85א'.
במסגרת סיכומיו טען פקיד השונה שיש לבטל הפרשי שער שליליים שנדרשו בניכוי וכן הוטל קנס גרעון. לעמדת החברה רישום הכנסות המימון ברומניה נעשה בטעות של מנהל החשבונות שפעל כ"טייס אוטומטי".
על כל אלה הוגש הערעור לביהמ"ש המחוזי, אשר פסק שהעובדות אינן תומכות בעמדת המערערת לאור היות שטרי ההון רשומים בעברית, דרישת ההוצאות ברומניה אף שהוצאות המימון לא שולמו בפועל.
לגבי השומה החלופית על בסיס סעיף 85א' שענינו מחירי העברה העדיף ביהמ"ש לאמץ את חוות הדעת מטעם פקיד השומה על פני חוות הדעת מטעם המערערת. זאת לאור העובדה שהריבית הייתה קבועה ולא ריבית לייבור כטענת המערערת. כמו כן הנתונים שהוצגו בחוות דעת פקיד השומה מבוססים יותר.
ביהמ"ש דחה גם את טענת המערערת שלאור סעיף 85א(ו)(1)(א) יש להחריג את ההכנסה הנדונה בהיותה נובעת משטר הון, מועד פירעון מעל 5 שנים וכתבי התחייבות נדחים. עובדתית הוכח שתנאים אלה לא התקיימו.
באשר לקיזוז הפסדים בשנת 2010 כנגד רווחים פאסיביים (לאור חיוב ההכנסה הרעיונית) בשנת 2011, על פי סעיף 29 לפקודה נקבע שאף שהטענה לא הועלתה בנימוקי הערעור רשאי ביהמ"ש לפסוק על סמך עילה שונה זו שנטענה אם מסכת העובדות מחייבת זאת.
בקשת פקיד השומה להגדיל את השומה לאור הלכת אור שרה בע"מ האוסרת לנכות הוצאות הפרשי שער שליליים כנגד הכנסת ריבית נקבע שיש להעדיף את עמדתו הראשונית המיטיבה של פקיד השומה בה התיר את הקיזוז שכן ההלכה בביהמ"ש המחוזי ניתנה עוד בטרם הוצאה השומה ואין ביטחון שהלכת אור שרה ישימה בענייננו.
לעניין קנס הגרעון יש להותירו על כנו שכן הוכח שהמערערת התרשלה בעיקר בכל הכרוך באי הצגת הריבית על שטר ההון.
הערעור נדחה בחלקו.
[ע"מ 54727-02-17 האחים ברנזי בע"מ ואפרייםברנזי מיום 13.10.20, השופט א.דורות]
ריבית רעיונית- פסיקה
חיוב במס ריבית על שטר הון וקביעת ריבית רעיונית במסגרת מחירי העברה לפי סעיף 85 א:
המערערת היא חברה משפחתית והמערער הוא בעליה הנישום. בבעלות החברה מספר חברות ברומניה המצויות בשליטת החברה הישראלית. החברה המשפחתית השקיעה בחברות הרומניות בסך הכל 11.2 מיליוני ₪ משנת 2008 ואילך.
בשנת 2010 הונפקו בגין סכומים אלה שטרי הון אשר דווחו במאזני החברה בישראל כהשקעות שטרי הון ללא ריבית. שטרי ההון נערכו בשפה העברית ואילו בדוחות הכספיים של החברות הרומניות נרשמו הסכומים כהלוואות לזמן קצר וכן נדרשו הוצאות מימון בגין הריבית שנעה בין 5% ל-8% אך שלא שולמה בפועל.
לעמדת פקיד השומה אין המדובר בשטרי הון ללא ריבית אלא בהלוואות נושאי ריבית והפרשי הצמדה החייבים במס לפי סעיף 2(4) לפקודה בשיעור הכנסה פירותית על פי סעיף 125ג(ד). כמו כן נקבעה שומה חלופית לפיה יש לחייב את שורי ההון בריבית רעיונית בהתאם לתנאי השוק ביחס למחירי העברה על פי סעיף 85א'.
במסגרת סיכומיו טען פקיד השונה שיש לבטל הפרשי שער שליליים שנדרשו בניכוי וכן הוטל קנס גרעון. לעמדת החברה רישום הכנסות המימון ברומניה נעשה בטעות של מנהל החשבונות שפעל כ"טייס אוטומטי".
על כל אלה הוגש הערעור לביהמ"ש המחוזי, אשר פסק שהעובדות אינן תומכות בעמדת המערערת לאור היות שטרי ההון רשומים בעברית, דרישת ההוצאות ברומניה אף שהוצאות המימון לא שולמו בפועל.
לגבי השומה החלופית על בסיס סעיף 85א' שענינו מחירי העברה העדיף ביהמ"ש לאמץ את חוות הדעת מטעם פקיד השומה על פני חוות הדעת מטעם המערערת. זאת לאור העובדה שהריבית הייתה קבועה ולא ריבית לייבור כטענת המערערת. כמו כן הנתונים שהוצגו בחוות דעת פקיד השומה מבוססים יותר.
ביהמ"ש דחה גם את טענת המערערת שלאור סעיף 85א(ו)(1)(א) יש להחריג את ההכנסה הנדונה בהיותה נובעת משטר הון, מועד פירעון מעל 5 שנים וכתבי התחייבות נדחים. עובדתית הוכח שתנאים אלה לא התקיימו.
באשר לקיזוז הפסדים בשנת 2010 כנגד רווחים פאסיביים (לאור חיוב ההכנסה הרעיונית) בשנת 2011, על פי סעיף 29 לפקודה נקבע שאף שהטענה לא הועלתה בנימוקי הערעור רשאי ביהמ"ש לפסוק על סמך עילה שונה זו שנטענה אם מסכת העובדות מחייבת זאת.
בקשת פקיד השומה להגדיל את השומה לאור הלכת אור שרה בע"מ האוסרת לנכות הוצאות הפרשי שער שליליים כנגד הכנסת ריבית נקבע שיש להעדיף את עמדתו הראשונית המיטיבה של פקיד השומה בה התיר את הקיזוז שכן ההלכה בביהמ"ש המחוזי ניתנה עוד בטרם הוצאה השומה ואין ביטחון שהלכת אור שרה ישימה בענייננו.
לעניין קנס הגרעון יש להותירו על כנו שכן הוכח שהמערערת התרשלה בעיקר בכל הכרוך באי הצגת הריבית על שטר ההון.
הערעור נדחה בחלקו.
[ע"מ 54727-02-17 האחים ברנזי בע"מ ואפרייםברנזי מיום 13.10.20, השופט א.דורות]